מבצע ולווטה והאנדרטה בניקשיץ מונטנגרו

סיפורם של מטוסים, טייסים וגאווה לאומית

מבצע וֶלְוֶטָה על רקע הרי מונטנגרו

אי שם בשלהי שנת 1948, כאשר מדינת ישראל הצעירה עוד מגבשת את כוחה הביטחוני, מתרחש אחד המבצעים המורכבים והנועזים ביותר בתולדות חיל האוויר – מבצע "ולווטה". מדובר במבצע סודי שבמסגרתו הוטסו עשרות מטוסי ספיטפייר מצ'כוסלובקיה לישראל, תוך מעבר ותדלוק בשדה תעופה סודי ביוגוסלביה, הוא שדה יורם שבעיר ניקשיץ' (Niksic) שבמונטנגרו.

המבצע התבצע בשני גלים עיקריים – "ולווטה 1" ו-"ולווטה 2" – וכלל לא רק הברחת מטוסים מהגוש הקומוניסטי אלא גם תעוזה הנדסית וטיסות גבוליות בתנאי מזג אוויר קשים. הסיפור כולו, שהיום זוכה להנצחה באנדרטה חדשה בניקשיץ', הוא לא רק הישג מבצעי אלא גם עדות לקשרים ההיסטוריים העמוקים בין ישראל למונטנגרו.

איך הכל התחיל – רקע היסטורי וצורך דחוף במטוסים

במהלך מלחמת העצמאות, מדינת ישראל ניצבה מול איומים אוויריים קשים. חיל האוויר היה עדיין בחיתוליו, ומטוסי הקרב שהיו בידיו לא הספיקו כדי לתת מענה כולל. כשנודע על האפשרות לרכוש מטוסי ספיטפייר מצ'כוסלובקיה – מטוסים שהגיעו לבריטניה עם טייסים צ'כים ונורווגים במהלך מלחמת העולם השנייה – נרקמה העסקה ההיסטורית. 59 מטוסים נרכשו בעסקה רשמית, ועוד 9 נוספו בהמשך.

המטוסים שכבו בבסיסים מפוזרים ברחבי צ'כוסלובקיה, חלקם ניזוקו, ורבים מהם לא היו ראויים מידית לטיסה. הם שופצו במפעל "אויה" בכפר קונוביצה (Kunovice), כ-400 ק"מ מפראג. לאחר מכן, היה צריך להביאם לישראל – והצורך היה מיידי. כאן נכנס לתמונה המסלול החצי-סודי דרך מונטנגרו.

שלב ההברחה – משטח קומוניסטי למבצע צבאי אווירי

הטייסים הישראלים, רבים מהם מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ), נשלחו לפראג, שם עברו הכשרה קצרה על המטוסים הבריטיים. חלקם כלל לא הטיסו מטוסי קרב לפני כן. טייסי חיל האוויר, בהם סם פומרנץ, בוריס סניור, מודי אלון ונפתלי בלאו, עמדו בחזית המבצע המסוכן.

מבצע "ולווטה 1"

המטוסים המריאו מצ'כוסלובקיה בשני גלים. הראשון, ב-24 בספטמבר 1948, כלל שישה מטוסים שנחתו לתדלוק בשדה מאולתר על קרקעית אגם יבש בניקשיץ'. אחד המטוסים התרסק בנחיתה (בלאו), והמטוס פורק והועלה לארץ בנפרד. חמשת המטוסים הנותרים המשיכו לישראל, בליווי מטוס תובלה מדגם C-54 ששימש לממסר קשר ונשא אמצעי הצלה.

שניים מהמטוסים נאלצו לבצע נחיתת חירום ברודוס ונעצרו שם על ידי שלטונות יוון, בחשד שהם קומוניסטים. הם שוחררו רק לאחר מאמצים דיפלומטיים. לבסוף, שלושת המטוסים הנותרים הגיעו לישראל והצטרפו לטייסת 101.

מבצע "ולווטה 2"

גל שני נערך בדצמבר 1948, והיה מורכב יותר: תנאי מזג האוויר הפכו את הדרך מצ'כוסלובקיה לניקשיץ' למסוכנת עוד יותר. בשלב זה נבחרו 12 מטוסים מתוך תריסר מתוקנים, אולם רק 6 המריאו תחילה. אחד מהם, שהטיס אותו סם פומרנץ – נהרג בתאונה לאחר שהמריא לבד בשעת סופה ונקלע לתנאי חוסר חמצן.

שאר המטוסים הגיעו בהדרגה לניקשיץ', שם הושלמה התקנת ציוד, נצבעו סמלי חיל האוויר הישראלי – והם המריאו לישראל בגלים נוספים בין ה-23 ל-30 בדצמבר. בסך הכל, 13 מטוסים הוטסו לישראל, בעוד אחרים הועמסו על אוניות.

שדה יורם – פיסת היסטוריה במונטנגרו

שדה התעופה ניקשיץ' (Niksic), שנודע בשם הקוד "שדה יורם", נבחר לשמש תחנת תדלוק סודית. השדה היה מוקף הרים, ללא תשתיות אווירונאוטיות של ממש, ולעיתים קרובות כוסה בשלג. חיילים יוגוסלבים אבטחו את השטח, והיו מעורבים בתיאום המבצע.

היום, שדה זה אינו פעיל עבור טיסות מסחריות, אך בשנים האחרונות קיבלה עיריית ניקשיץ' יוזמה משותפת עם הפדרציה של יהודי מונטנגרו ושגרירות ישראל, להקים במקום אנדרטה למבצע. בטקס חנוכת האנדרטה השתתפו נציגי ממשלת מונטנגרו, שגרירות ישראל ונציגי חיל האוויר.

למה ולווטה?

שם המבצע, "ולווטה", הגיע מתרמיל קרם הגנה שחולק לטייסים – נועד להגן על פניהם מהשמש במהלך טיסת הים הארוכה. הקרם הפך לשם קוד שמסמל לא רק את הטיסה, אלא גם את המאמץ האנושי העצום והאומץ שבוצע במשימה הזאת.

טיפים והמלצות למטיילים ישראלים

ביקור באנדרטה בניקשיץ' (Niksic)

• האנדרטה ממוקמת בשדה התעופה הישן – כיום אתר היסטורי. מומלץ להגיע ברכב או בטיול מודרך.

• ניתן לשלב ביקור עם טיול טבע באזור הרי דורמיטור.

• המקום מהווה נקודת עניין לא רק לציבור היהודי – אלא לכל חובב תעופה, היסטוריה ומורשת צבאית.

איך להגיע לשם?

• העיר ניקשיץ' שוכנת כ-50 ק"מ צפונית-מערבית לבירה פודגוריצה (Podgorica), וניתן להגיע אליה ברכב שכור או ברכבת.

• שדה התעופה פודגוריצה הוא הקרוב ביותר (כשעה נסיעה).

מורשת ואומץ שראויים להנצחה

מבצע ולווטה הוא הרבה יותר מעוד פרק בספרי ההיסטוריה של חיל האוויר. מדובר בעדות חיה לנחישות, לאלתור, לאומץ ולרוח חלוצית. היום, המטיילים הישראלים שיגיעו למונטנגרו יכולים לפגוש את הסיפור הזה פנים מול פנים – בין הרי ניקשיץ', מול האנדרטה שזוכרת.

זהו סיפור שראוי להישמר ולהועבר הלאה – גם לדורות הבאים.