רוני שוורץ מציג מסע שייט על אגם סקאדר – אגם סקאדר והאזורים שמסביבו הם, ללא ספק, אחד מחבלי הארץ היפים ביותר במונטנגרו.
הגדול שבאגמי הבלקן מוקף מסביב בהרים גבוהים וירוקים, הצונחים בתלילות אל שטחי הביצות, שצמחייה סבוכה עוטפת אותן מכל עבר.
קשה לתאר כמה יופי ורוגע יש בה, בחוויית השייט, כשהסירה פולחת את המים השקטים, בין נימפאות וצמחיית גדות של קנים וסוף, שציפורים שונות ומשונות מקננות בה וברווזים קטנים מסתתרים בה. פה ושם ניתן לראות כפרים קטנים ומסורתיים על חופי האגם וכנסיות עתיקות שנבנו על האיים הקטנים לפני מאות שנים.
ובימים החמים של הקיץ יביא אתכם השייט אל אחד מאותם החופים הבודדים של האגם, שאין דרך להגיע אליהם חוץ מאשר בסירה ושם תוכלו לשחות, לאכול, להשתזף ולהעביר כמה שעות בכיף, עד שהמסע ימשיך…
לאן שטים ומה רואים ?
רוב המטיילים מסתפקים בשייט קצר של שעה אחת וחבל, שכן לאגם יש הרבה מה להציע למבקרים בו וכדאי להקדיש לו כמה שעות טובות. טיולי השייט מתחילים כולם מהכפר וירפזר (Virpazar) שגם לו שווה להקדיש שעה, או שעתיים, שכן יש בו ובסביבתו כמה יקבי בוטיק קסומים למדי וגם 3 – 2 מסעדות ובתי קפה לא רעים בכלל…
בתור התחלה תוכלו לשוט אל האי הקטן גרמוז'ור (Grmožur), השוכן כמה מאות מטרים מהחוף, ממש מול הכפר, ונודע בשל המצודה העותומאנית בת מאתיים השנים הבנויה עליו, ששימשה כבית סוהר עד לפני כמאה שנים והעניקה לאי הקטנטן את הכינוי "האלקטרז של מונטנגרו".
האי "לסנדרו" (Lesendro), השוכן סמוך לגדתו הצפונית של האגם, צמוד לכביש ולמסילת הרכבת, מתפאר גם הוא במצודה היסטורית, שנבנתה לפני יותר ממאה וחמישים שנה על ידי מנהיגה האגדתי של מונטנגרו, הבישוף פטר פטרוביץ' השני (נייגוש), שהיה גם הגדול במשורריה של המדינה. המצודה נועדה להגן על הממלכה הזעירה מפני העותומאנים, אך נפלה בידם בסופו של דבר במהלך המלחמה העותומאנית-מונטנגרית, שנים רבות אחרי ש"נייגוש" נפטר.
מעבר לאיים, כדאי לשוט אל התעלות הטבעיות והביצות ושפכי הנהרות שבצדו הצפון-מערבי של ה אגם, לכיוון הכפר "רייקה צרנוייביצה" (Rijeka Crnojevica). הצמחייה הפראית והסבוכה בחלק הזה של האגם משווה לו, לעתים, מראה של אזור טרופי בג'ונגלים של האמאזונס ומשמשת בית לעולם עשיר של חיות וצמחים… החל מעשרות מינים של ציפורים, דרך קרפדות, צפרדעים, צבים ונחשי מים קטנים…
בדרך לשם עובר השייט דרך מנזר קום (Manastir Kom), השוכן על אי קטן, ממש ליד הנקודה בה נשפך נהר צרנוייביץ' לאגם. המנזר העתיק והציורי נבנה לפני כשש מאות שנה והוא משקיף על נוף מרהיב.
צפונית מערבית למנזר נמצא כפר קטן ועתיק יומין בשם "דודושי" (Dodoši) שבו החיים מתנהלים, פחות או יותר, כמו פעם… הכפריים הרגועים עוסקים למחייתם בדייג, מרעה וגידול ענבי יין .
קרוב לכאן, על אי ביצתי לא גדול, הנושק לגדתו הצפונית של האגם, שוכנת "ז'אבייאק צרנוייביצ'ה" (Žabljak Crnojevića): עיירה מבוצרת שנבנתה בימי הביניים, לפני כאלף שנה וננטשה. למי שיש זמן וחיבה לאתרים עתיקים ומבצרי אבירים מימי הביניים, בהחלט מומלץ לבקר כאן. המבצר לא נמצא במצב מדהים, מבחינת שימור, אך הוא משקיף על נופים עוצרי נשימה והכפר שלמרגלותיו, על שפת הנהר, בהחלט מצדיק ביקור.
ומה עם חופים ?
יש ויש ! והם נמצאים בעיקר לאורך חופו הדרומי של האגם, מכיוון שהוא פחות ביצתי… חוף מוריצ'י (Murići Beach), אחד מהידועים והיפים שבין החופים, נמצא בין וירפזר לגבול האלבני, ממש מול האי היפהפה "בשקה" (Beska) שעליו בנוי מנזר קטן ועתיק, שגם בו מומלץ לבקר. החוף הזה מפותח יחסית ויש בו מסעדה, או שתיים, עם משקאות קרים ואוכל טעים וזול ויש כאן אפילו קמפינג וחדרים להשכרה.
גם חוף פיישצ'אץ' (Pjesacac) שבין מוריצ'י לוירפאזאר הוא יפהפה. זהו חוף מבודד למדי, אבל יש בו אתר נופש קטן ומטופח וגם איזו מסעדה, המגישה אוכל ומשקאות קרים, ויש גם 3 – 2 חופים יפים ממערב לכביש הראשי פודגוריצה – באר, כמו למשל " Pelinovo Plaza" או " Gavrilovac Restoran" שבהם יש ממש חוף מסודר, עם שמשיות קש טרופיות ומסעדה-באר, המשקיפה לאגם.
ניתן להגיע ל Virpazar ולגשת לקריסטינה מ Zaves ופשוט להצטרף לאחד מטיולי השייט הקצרים (שעה / שעתיים )
