מסע בעקבות אבני דרך יהודיות במונטנגרו
הקהילה היהודית במונטנגרו היא מן הקטנות באירופה ומונה, בסך הכול, כמה מאות חברים, אך ההיסטוריה של הארץ הקטנה וההררית שזורה בהיסטוריה יהודית וגם אם לא התקיימו כאן מעולם מרכזים דתיים גדולים, כמו בסראייבו, עדיין כדאי להכיר את כמה מנקודות הציון המרכזיות לאורך ציר הזמן היהודי במונטנגרו.
העובדה הראשונה שחייבים לציין כשמדברים על מונטנגרו בהיבט היהודי הוא שמונטנגרו ואלבניה, השכנה מדרום, הן שתי הארצות היחידות בכל יבשת אירופה שבהן מספר היהודים לאחר השואה היה גבוה יותר מאשר לפניה. יהודים לא מעטים נמלטו לכאן ולאלבניה מארצות שכנות, כמו סרביה, בוסניה ומקדוניה וזכו למקלט ולעזרה מהמקומיים.
את העדות הראשונה לקיומם של יהודים במונטנגרו אנחנו מוצאים בעתיקות העיר הרומית "דוקליה" (Doclea) שנוסדה לפני מעט יותר מאלפיים שנה וחורבותיה נמצאים מצפון לפודגוריצה, סמוך למפגש הנהרות זייטא ומוראצ'ה.
דוקליה, שהייתה אחת מהערים הגדולות והחשובות בחלק זה של הבלקן, משכה אליה מספר לא מבוטל של יהודים מקהילת בני רומא (כלומר יהודים שהיגרו, מרצונם החופשי, לרומא, עוד לפני חורבן בית המקדש והיציאה לגלות) ובמקום התגלו כמה וכמה ממצאים יהודיים, כולל משקוף אבן שעליו חקוקה המנורה ושמוצג כיום במוזיאון של פודגוריצה.
אם אתם מעוניינים לדעת יותר על עתיקות "דוקליה", או לבקר במקום, לחצו כאן : www.antickadukljacg.com/en
מכאן אנחנו מבצעים קפיצה בזמן של כאלף וחמש מאות שנים ועוברים אל מפרץ קוטור היפהפה, המושך אליו מבקרים רבים מכל העולם ואל העיר הרצג נובי (Herceg Novi) שאליה הגיעו יהודים ממגורשי פורטוגל וגם אל העיר קוטור (Kotor), שאליה עברו אותם יהודים, לאחר שרעידת אדמה החריבה חלקים מהרצג נובי, כולל את בית הכנסת וכמה ממבני הקהילה, שחלקת האדמה שעליה הם היו בנויים התמוטטה וקרסה לתוך המפרץ.
תודה לראש הקהילה, מר יאשה אלפנדרי, ולרוני שוורץ על המידע.
